יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

"היקום לא נוצר כדי לשרת את האדם" - האמנם?


ב"ה
  
קיבלתי קישורים לחומר אודות עמותה שמטרתה הגנה ושמירה על בעלי החיים בישראל.
באופן כללי אני מסכים ומזדהה עם רוב החומר שקראתי, אולם על דבר אחד ראיתי חובה להגיב.
יו"ר העמותה סיים את דבריו ב"דבר יו"ר העמותה" במילים אלה (ההדגשה שלי):
"לראייתי, היקום לא נוצר כדי לשרת את האדם ולכן האדם צריך להשתלב בו מבלי לפגוע בשותפים החיים בינינו, הם בעלי החיים. אנו, במשמר בעלי החיים, מתנדבים להיות אלה שידאגו לכך".

דברים אלו נוגדים את דברי חכמינו ז"ל.
חז"ל אמרו (מסכת ברכות דף ו עמוד ב): "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, שנאמר (קהלת יב, יג): סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִי"ם יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.
מאי [מה הכוונה ב]כִּי זֶה כָּל הָאָדָם?
אמר רבי אלעזר: אמר הקדוש ברוך הוא, כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה [שיברא זה, כלומר האדם].
רבי אבא בר כהנא אמר: שקול זה כנגד כל העולם כולו.
רבי שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה [ויש אומרים ש]רבי שמעון בן זומא אומר: כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה [כלומר, להיות לו לחברה]".

זאת ועוד, המשנה (במסכת קידושין דף פב עמוד א) אומרת:
"רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער! אלא שהריעותי מעשי, וקפחתי את פרנסתי".
הגמרא (שם עמוד ב, המסיים את המסכת) אומרת:
"תניא [למדנו במשנה] רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ [מייבש קציעות בשדה] וארי סבל [נושא משאות] ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני.
מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער!
אלא שהריעותי מעשי, וקפחתי את פרנסתי, שנאמר (ירמיה ה, כה): עֲו‍ֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם".

אמנם אין זה אומר שמותר לאדם להתעלל חלילה בטבע ולהזיק לו, נהפוך הוא!
כבר אדם הראשון נצטווה, מיד כשנברא, ע"י הקדוש ברוך הוא לשמור על עולמו.
המדרש (מדרש רבה קהלת פרשה ז,  א [י"ג]) אומר על הפסוק (קהלת ז, יג): רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִי"ם כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך [מה שנקרא היום: "נזק בלתי הפיך"]".
 אגב, את המדרש הזה ציטטתי בפוסט שכתבתי, הנה קישור:

גם "צער בעלי חיים" הוא איסור חמור (למעשה 3 איסורים) מן התורה, ראה סדרת מאמרים שפרסמתי בנושא: