חוות צוף הרים




פתיחה

בעיר מגוונת ומורכבת כמו עמנואל, יש לחוות צוף הרים תפקיד ומעמד ייחודיים.
אשכנזים וספרדים, חסידים ומתנגדים, חרדים ודתיים, ואף חילונים, צעירים ומבוגרים – כולם, ללא הבדל, באים בשערי החווה.
אהבת החי והצומח, הרצון ללמוד אודותיהם, ההנאה, הסיפוק והחיסכון הכספי שבגידול ירקות לצריכה עצמית, כחלק מגינה קהילתית, והשמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע המוגבלים - הם נושאים משותפים לכולם, יהיו דעותיהם אשר יהיו.

חוות צוף הרים ערה להזדמנות הגדולה הטמונה בעצם קיומה ליצור גשרים בין האוכלוסיות השונות, מהעיר עמנואל בפרט ומהסביבה הקרובה והרחוקה בכלל, ולעורר בהן מודעות לנושא המתאים לכולם – שמירת הטבע.
החווה שותפה בפרויקטים לשמירת הטבע ואיכות הסביבה ומובילה פעילויות רבות בנושא זה בקהילה, בארץ ובעולם, גם הרבה מעבר לגבולותיה הפיסיים.

חזון החווה הוא להגשים את הרעיון של חיזוק האחריות האישית ומצוות היהדות דרך קירוב לבבות ומפגש עם טבע.
החווה מאמינה ששמירת הטבע - החי והצומח - והעבודה המעשית באדמת ארץ הקודש, תביא בעקבותיה שמירה מוגברת ויתר הקפדה על מִצְוַת ו"אהבת לרעך כמוך" בכלל, ועל ה"מצוות שבין אדם לחברו" – שהן רוב תרי"ג המצוות - בפרט.

מטרות החווה

* הקמת מרכז טבע אורבאני (עירוני) ברוח היהדות לשיפור הסביבה והבריאה.
* פיתוח וקיום פעולות חינוך והסברה, שמקרבות את הציבור הרחב לשמירה על הטבע –
    הצומח – ולהגנה על חיות הבר. העלאת המודעות לאיכות הסביבה ועידוד אהבה לחי
    ולצומח.
* עידוד מעורבות קהילתית. קירוב אוכלוסיות מגוונות לפעילות חינוכית ותרבותית שווה לכל
    נפש. פיתוח תוכניות מיוחדות, הפותחות בפני אוכלוסיות שונות וחריגות אפשרויות
    ייחודיות לטיפול וטיפוח, המשלבות מעורבות במרחבי החווה.
* פיתוח החווה כאתר תיירות אטרקטיבי בעל יחוד.
* יצירת מקום בילוי עשיר ומגוון בסביבה נאה, תרבותית ושומרת תורה ומצוות ללא פשרות,
   המדגישה, בנוסף לערכים יהודיים, ערכי טבע וסביבה.

הדרכים להשגת מטרות החווה:

* הקפדה, ברמה מקסימאלית, על כול המצוות הנוהגות בארץ ועל כול דרישות הצניעות.
* שמירה על תנאים סביבתיים ברמה גבוהה ועל אתר נקי ואסתטי, המשתלב בנוף הטבעי,
    הנגשת החווה לציבור בעל מוגבלויות גופניות שונות.
* הפעלת מערך הדרכה ויצירת תוכניות חינוך ייחודיות, ועידוד מגזרי אוכלוסייה מגוונים ככל
    האפשר להשתתף בהן.
* הקמת מערך שילוט והסברה.
* הצבת סטנדרטים מקצועיים גבוהים ופיתוח תוכניות אימון והכשרה לצוות החווה.
* הפעלת גורמים בקהילה ועידודם להשתתף בפעילות החווה ובפעילות שמירת הטבע,
    כולל הפעלת מתנדבים וגיוס משאבים.
* קיום ארגון השומר על מסגרת כלכלית, כדי לאפשר הן פעילות שוטפת והן פעולות פיתוח
    מיוחדות.
* הפעלת מערך שיווק ויחסי ציבור במטרה להגיע לקהלים רחבים ומגוונים ובמטרה לקדם
    את מעמדה של החווה, כאתר מוביל בארץ ובעולם.


חינוך וקהילה

החווה רואה חשיבות עליונה בייעודה כאתר חינוכי, הן בהרחבת דעתם של המבקרים במהלך הביקור והן בהגברת המודעות של כלל האוכלוסייה לשמירת טבע, להגנה על הצומח והצמחייה, בעלי חיים וחיות בר ולנושאי איכות הסביבה.
פעולות החינוך וההסברה הרבות שיוזמת החווה, מדגישות את היותה שותפה במאמץ גדול ונרחב של שמירת טבע בארץ ובעולם כולו.
הפעילות החינוכית כוללת סיורים מודרכים לבתי ספר, למוסדות חינוך קהילתיים ולמועדוני קשישים.
כמו כן מקיימת החווה השתלמויות מורים, קורסים למטפלים בגינון, חוגים, פעילות סוף-שנה  לילדי הגנים וקייטנות קיץ.
דגש רב מושם על מגוון רחב ככל האפשר של נושאים וסדנאות.

החווה מהווה בית לפעולות חינוך מיוחדות כמו:

* פרויקט טיפול באמצעות גינון לילדי החינוך המיוחד.
* פעילות קהילתית עם קשישים.

מיזמים המובלים ע"י החווה:

* גינה קהילתית
* קומפוסט
* מחזור
* מים אפורים
* שרותי קומפוסט
* טרסות
* סאוולים
* תיבות קינון
* הכנת מאגר מידע של הצומח והצמחים בישוב (צילום + תעודת זהות לצמח + מיקומו
   בישוב)
* הכנת מאגר מידע של הציפורים בישוב (צילום + תעודת זהות לציפור + מיקומו בישוב)
* שוק "תן וקח" (לקראת חג הפסח או מיד לאחריו) של משחקים, ספרים וכדומה. יחד עם
     פעילות שימוש חוזר בחומרים.
* יריד ספרים משומשים קהילתי (לקראת תחילת שנת הלימודים).
* שעת סיפור בטבע (בשיתוף פעולה עם הספרייה הציבורית עמנואל).

ארגונים לשמירת החי והצומח שהחווה משתפת פעולה איתם:

* איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון
* מוזיאון הטבע, ירושלים


רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִי"ם כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ (קהלת ז, יג) 
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" [מה שנקרא היום: "נזק בלתי הפיך". מדרש רבה קהלת פרשה ז, א [י"ג]].